#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מתוך המנויים הבאים אפשר למנותו לשליח וגם הוא יכול למנות שליח? ומה הטעם? ומי מתוך המנויים אינו יכול להתמנות לשליח וגם איננו יכול למנות שליח? ומה הטעם?:1]עבד-כנעני?  2]ילד קטן?   3]  אשה?   4]אשת-איש? ומה החידוש בזה יותר מאשה רגילה?   5] גוי?   6]חרש?  7]שוטה?   8] גוי את גוי חברו? ומה הטעם?	"1.3.4.יכולים להתמנות ולמנות - משום שהם חייבים במצוות, ה""ז דומיא ד""אתם"", והחידוש באשת-איש, משום שרשות-אחרים עליה, הוו""א שלא שייך למנותה לשליח.           .2.5.6.7אינם יכולים, משום שהם לא בני-דעת, וגוי משום שאיננו דומיא ד""אתם"" בני-ברית.      8. נחלקו הפוסקים המשאת-בנימין הביאוהו הש""ך להלן והמג""א בהלכות פסח וכן היא דעת הערך-לחם שיכול - כי אין לגויים מיעוט מחמת שהם לא בני-דעה אלא משום שנלמד מ""אתם"" שהם צריכים להיות דומים למשלח, ולכן רק כשהיהודי ממנהו, אי""ז  דומיא ד""אתם"" משום שהם לא בני-ברית משא""כ כשגוי חברו ממנהו ה""ז שפיר דומיא ד""אתם"" ולכן הוא שלוחו, אבל המג""א מעיר שבירושלמי נראה שלא יכול למנות שליח וכן דעת הבית-שמואל וכנראה הטעם משום שנלמד מהדרשה שהשליחות התחדשה רק בבני-ברית, והמשנ""ב בהלכות פסח [סימן תמ""ח ס""ק י""ג] פוסק שאינו יכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלח את בנו-הקטן עם כסף לקנות לחם במכולת והמוכר מסר את הלחם לילד-הקטן והילד איבדו בדרך, האם מעיקר-הדין המוכר חייב לתת לאביו לחם אחר? ומה הטעם? ומה הדין בזה""ז?"	"מעיקר-הדין חייב - כי קיי""ל כרבנן דריו""ד שס""ל שהאב שלח את בנו רק להודיע את המוכר שהוא צריך לקנות לחם ושישלח לו ע""י אחר, בזה""ז כתב בשו""ת אמרי-יושר שהמנהג שיכול לשלוח ע""י הילד שאביו שולחו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלח את בנו-הקטן ואמר במפורש שיעבירו לו דרך הילד-הקטן והילד איבד בדרך את מה שנתנו לו, האם המשלח חייב? ומה הטעם?:1] בקנייה בחנות?  2] בפרעון-הלואה?  3]בהשבת-פקדון?	1.2.3.תמיד פטור - שהרי הסכים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שינה ממה שציוו אותו והוא הפסד שאפשר לתקן, האם מועיל לשלם את ההפסד שנגרם מהשינוי שעשה וישאר בתפקידו?<br>א]בפועל?          ב]באריס?        3] בשותף?       4]בשליח?            2]בהפסד שלא ניתן לתקן האם יכול לשלם כדי להישאר בתפקידו?	"1.בכולם מועיל [בפועל מבואר כן בשו""ע סו""ס ש""ו לגבי שתל, באריס הוא מבואר בסמ""ע בסימן ש""ל סק""ד, בשותף מבואר כן בנתיה""מ סימן קע""ו] חוץ משליח שמבואר כאן שלא מועיל ומסתימת הדברים נראה שהוא אף בהפסד שניתן לתקנו.                          2.לא ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שלח את חברו לעשות לו עבודה מסויימת וניזוק בגופו, האם המשלח מחוייב לשלם את הנזק שאירע לו מחמת שליחותו?     2]כשלא ניזוק אלא נשבה האם מחוייב לפדותו?	"1.כתב הסמ""ע שלכו""ע פטור.    2.הרמ""א הביא לעיל סימן קע""ו [סעיף מ""ח]שנחלקו הראשונים בזה האם נחשב שהוא שואל את חברו וחייב לפדותו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח לתת גט לאשתו והשתטה המשלח לפני שהספיק השליח לתת את הגט:     1]האם מדרבנן השליח יכול למסור את הגט לאשתו של המשלח? ומה הטעם?           2]נחלקו הראשונים האם מן-התורה השליח יכול למסור לאשתו של המשלח את הגט? מה הם הסברות? ומה הנפק""מ לדינא בזה? ומה הדין בכה""ג בשאר דיני-ממונות?"	"1. לא - וכדי שלא יאמרו ששוטה הוא בר-גירושין.                 2. נחלקו הראשונים, שיטת הטור שמה""ת א""י לתת  כיון שנשתטה המשלח - כי אזלינן בתר שעת הנתינה שכבר השתטה, שיטת הרמב""ם שיכול - כי אזלינן בתר שעת המינוי שהיה פיקח, וכתבו הקצוה""ח והנתיה""מ שהנפק""מ כשמינה המשלח שליחות לשאר דיני-ממונות האם השליח יכול לקיים את השליחות - שלדעת הרמב""ם שרק משום גזירה דרבנן היא שלא יאמרו ששוטה מגרש, בשאר דיני-ממונות אין את הגזירה ויכול לקיים את השליחות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח לתת גט-שחרור לעבד או גט לאשתו ולפני שנתן השליח את הגט מת המשלח, לשיטת הרמב""ם שעדיין נשאר להיות שליח, מה הטעם שלא יועיל שהשליח ימסור את הגט לעבד או לאשתו של המשלח?"	"1.אה""נ אלא שהאשה והעבד לא יחול בהם הגט לפי שהיורשים כבר זכו בעבד וכן המיתה הפקיעה ביניהם את האישות ואין מה לגט לפעול.[קצוה""ח] ויל""ע לדעת הנתיה""מ שיובא בשאלה הבאה שמת זה לא גרע מביטול-שליחות, א""כ מה""ט א""י לשחרר את עבד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה שליח לתת מתנה ומת המשלח לפני שנתן, למ""ד עדיו בחתומיו זכין לו האם השליח יכול למסור את המתנה של המשלח? ומה הטעם?"	"נחלקו הפוסקים, דעת הקצוה""ח שיכול - שהרי ע""י הנתינה נחשב שהמקבל זכה בו למפרע לפני שהיורשים זכו בו, דעת הנתיה""מ שאינו יכול - כי כמו שהמשלח יכול לבטל את השליחות, מת לא גרע מביטול-השליחות.וצ""ב הכוונה בזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם אפשר למנות פועל גוי לעשות קנין-חזקה/משיכה/הגבהה? ומה הם הסברות?  ומה החילוק בין הקנינים האלו לקנין יד שלכו""ע א""י לעשותו ע""י מי שאינו בר-שליחות?  2]מינה פועל גוי בשכר שיבנה מעקה, האם נחשב שעשאו היהודי? האם בעל-הדירה יכול לברך על בניית-המעקה של פועל הגוי?"	"1.נחלקו הפוסקים, דעת המחנ""א והנתיה""מ שאפשר, והטעם מבאר הנתיה""מ שברוב הקנינים ל""צ שיעשה דוקא את מעשה-הקנין כדי שנצריך שיהיה בר-חיובא אלא מספיק שהוא הגורם שיחול הקנין, דעת השער-המשפט [לעיל סימן קפ""ב והו""ד שם בפ""ת] שאף פועל שמקבל-שכר, היד פועל כיד בעה""ב לא מועיל להתייחס אליו במי שהוא ממועט מפרשת שליחות.      קנין יד לא מהני משום ש""יד משום חצר איתרבאי"" וה""ז חצר מהלכת.  דעת הערך-לחם המובא ברעק""א להלן שאפשר לעשות ע""י גוי אפילו כשאיננו פועל שלו - כל שהרגילים לעשותו ע""י גוי,     דעת האבנ""מ הובא להלן סו""ס קצ""ב [בתשובתו לנתיה""מ] שאפשר לעשות חזקה ע""י גוי אפילו כשאיננו פועל שלו - כי העיקר שמחמתו נעשית החזקה,אך את שאר הקנינים א""א לעשות אלא ע""י עצמו.   <br>2.נחלקו הפוסקים, דעת המחנ""א והנתיה""מ שיכול - ומשום שאע""פ שגוי ממועט משליחות שיהיה כמותו, היינו רק מה""כמותו"" שמכח-שליחות, אבל מכח ""יד פועל כיד בעה""ב"", הוא נחשב יותר ""כמותו"" - שאע""פ שגוי ממועט בפרשת שליחות, איננו ממועט בפועל כי פועל הוא דרגה יותר חזקה  שהיא מתייחסת אליו, והמחנ""א כתב שאף יכול לברך על בניית המעקה של הגוי, כמו""כ מוכח בנתיה""מ שג""כ ס""ל כדעת המחנ""א שמועיל מעשה הגוי אף לקיום מצוות ממה שנקט כן לגבי קצירת-גוי [-מעיקר הדין] אך עדיין אין ראיה מדעת הנתיה""מ שס""ל שאף זה מועיל לגבי שיוכל לברך ואדרבה ממש""כ הנתיה""מ בספרו דרך-החיים בהלכות שבת שאשה שקיבלה שבת ומצוה לגוי שתדליק עבורה, א""י לברך על הדלקתו כיון שלא עשתה מעשה, מוכח שס""ל שללא עשיית מעשה א""י לברך [ודוחק לומר שזה נאמר רק בשליחות, אבל כשהוא פועל שלו מועיל אף לברכה] ודעת השער-המשפט והגרעק""א שלא אומרים יד פועל כיד בעה""ב אלא בממונות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שליחות/סימן קפח/סעיפים א וב		
